אפשר ליצור שיקוף והתאמה של שפת גוף במגוון גדול של אלמנטים: קשר עין, נשימה, הבעות פנים, מנח ישיבה או עמידה, גודל ומהירות תנועות הגוף, עוצמת הדיבור, מהירות הדיבור, טון הדיבור, קצב המצמוץ, הטיות ראש ועוד. 

​

פתיחות וקבלה ללא שיפוט.

פתיחות וקבלה לא שיפוטית של האדם שאיתו אני בונה ראפור. יש הטועים לחשוב שבניית ראפור היא מן התחנפות מלאכותית שנועדה למצוא חן בעיני אדם כזה או אחר, אבל אני מאמינה שחייבת להיות קבלה לא שיפוטית ורצון אמיתי להתחבר עם האחר. 

אם נחזור לפרק הקודם בסדרה, אנחנו מחפשים לבנות גשר שיחבר בין הצדדים השונים. כך, אם למשל אני ניגשת ליצור ראפור באותה פריימיירה עם מישהי שאני שופטת אותה כ-X (השלימו את החסר, כמיטב הקללות העולה על דעתכם), מן ההכרח שלא תהיה בינינו תחושת נינוחות גם אם אדייק בשיקוף שפת הגוף שלה. כשהגיעה אלי מתאמנת שחוותה קונפליקטים חוזרים עם הבוס שלה ושלחתי אותה לבנות איתו ראפור, היינו צריכות ראשית לאוורר את כל האמונות שלה עליו, וכן, גם לקלל. 

​

נושא משותף. היכולת לייצר פתיחות וקבלה מאפשרת לנו ליצור עם האדם שמולנו מכנה משותף. באופן טבעי אין לנו עניין למצוא מכנה משותף עם כל אחד, אבל כשהמטרה שלנו היא ליצור ולבנות ראפור - זה הזמן להפשיל שרוולים ולהתחיל לחפש. אפשר להתחיל ממכנה משותף מאוד בסיסי, כמו צבע הנעליים. בנוסף, כשאני מאפשרת לבן שיחי לדבר, וחוזרת על חלקי משפט בניסוחים חדשים, או משתמשת במונח שאמר, אני יוצרת מכנה משותף: שנינו משתמשים באותן מילים.

ולבסוף, הדרך הקלה ביותר ליצור תחושת מכנה משותף, במיוחד עם אנשים שאין לנו איתם מגע יומיומי או עם אנשים חדשים בחיינו, היא להשתמש בשמם בזמן השיחה. שילוב השם של בן שיחי בשיחה מוביל לרוב לתחושה של, "היי, זוכרים אותי, מכירים בי" ותורם מאוד.  

 

הקשבה אקטיבית. הכלי משמעותי ביותר בכל שיחה, הוא לא דיבור, כי אם הקשבה. מדובר במיומנות לא מוערכת, המראה יותר מכל דבר אחר הערכה לאדם העומד מולי. כשאנחנו מפגינים כישורי הקשבה טובים, אנחנו בעצם מראים לאנשים אחרים שאנחנו מעוניינים ומתעניינים בהם, והם ראויים בעינינו. הקשבה אקטיבית דורשת רצון להבין אדם אחר, יחס לא שיפוטי של כבוד וקבלה ופתיחות לנסות ולראות דברים מנקודת מבטו של האדם האחר. זה דורש ריכוז ואנרגיה גבוהים, אבל בהחלט אפשרי. 

כיום נראה שאנחנו מקשיבים פחות ופחות. גם כשאנחנו רוצים לבלות זמן עם חברים אהובים או בני משפחה ויושבים איתם לארוחה משותפת, רובנו נאבקים בדחף לבדוק הודעות ברשתות חברתיות, אסמסים או מייל. קשר העין פוחת ואפילו בשיחות זוםכשאנחנו יודעים שאנחנו מצולמים מקרוב, אנחנו "בורחים" לחלונות אחרים ונמנעים ממבט.  

​

כשאנחנו לא מוסחים על ידי הודעות וטכנולוגיה, הרבה מאיתנו עסוקים ב"מה זה מזכיר לי על עצמי ומתי תורי לדבר". בזמן שהאדם השני מדבר, אנחנו "מכינים" את התשובה שלנו וחושבים לעצמנו על עצמנו: איך קרה לנו משהו דומה, איך ה'משהו' שלנו היה יותר נורא יותר או מעניין יותר, ואיך לדעתנו כדאי לפתור או להתקדם בנושא המדובר - וכל זה במקום להקשיב. הנטייה להפליג לתוך הנהר הפנימי שלנו היא טבעית ומתרחשת אצל כולנו, אבל חשוב לקחת בחשבון שחוסר הקשבה יוצרת הקטנה של האדם מולכם ותחושה שהסיפור שלו פחות חשוב משלכם. כדי לבנות ראפור עם האדם שמולי נצטרך להיגמל מהנטייה הזו. 

אחת מהביקורות החוזרות ביחסים ביני לבן הזוג, היא שאני משלימה לו משפטים בזמן שהוא מדבר. זו טעות קלאסית בהקשבה, שאני עושה כנראה בעקביות, וחומרתה נקבעת בהתאם לדרגות הריכוז שלי. לא נעים לי להודות בכך, אבל אני יודעת שזה תרגול מתמשך. הקשבה אקטיבית דורשת סבלנות וגם יכולת להמתין עד שבן השיח מסיים לדבר, כולל כל הפאוזות בדבריו. לאנשים מהירים כמוני זה עלול להיות עינוי סיני, אבל אם אנחנו רוצים ליצור ראפור  - מדובר בתנאי חובה.

הקשבה אקטיבית מבוססת על שאלות סקרניות, כאלה שאינן נטפלות לפרטים טפלים, אלא מתרכזות בעיקר, ועל כן הן שאלות פתוחות, כמו "איך הרגשת כשזה קרה?", ו"מה אתה מתכוון לעשות?".

שיחת זום היא באופן מצער "שוברת ראפור" קלאסית. הפריים התקריבי והמוגבל מחסיר את רוב שפת הגוף והתקשורת הלא מילולית של שני אנשים הנמצאים באותו חלל. קחו בחשבון שבשיחות זום תדרשו למאמץ נוסף כדי ליצור את אותה כימיה שהייתם יכולים ליצור בפגישה פנים מול פנים יותר בקלות. בסרטון הזה תוכלו ללמוד עוד על מכנה משותף, הקשבה אקטיבית וכל מה שהמצלמה תופסת מבחינת תנועה בשיחות הזום: ראפור יכול להיות אפריטיף, מנה עיקרית או סלט בתקשורת שלנו עם אדם אחר, הכל תלוי במידת הרצון שלנו להתחבר אליו. כשאנחנו משתמשים בכלי הזה מול הילדים שלנו, יורדים לגובה העיניים ומשתמשים באותן מילים, נוצר חיבור; כשאנחנו בשיחת מכירה עם לקוח ואנחנו משקפים וחוזרים על האמירה שלו, למשל, שזו פעם שלישית שהוא מתקשר - יש לנו מכנה משותף. שנינו מבינים את אותו דבר וגם משתמשים באותן מילים. אז מה עושים? מתחילים היום. בוחרים תרגיל אחד ומתנסים בו עם האדם הבא שפוגשים, ורואים את הקסם קורה. 

​

​

איך עושים ראפור בטלפון?