למה בסוף יצאת בול ההורים שלך ואיך כן מלמדים ילדים

השבוע עלה ב"סיירת" שאני מנחה הנושא החשוב של מודלינג. זה עלה כי נשאלה השאלה אם אני יכולה לאחל לילדים שלי קלילות בחיים אם אני בעצמי בנאדם כבד.

זו שאלה טובה. והמון אני גם שומעת בקליניקה "רק שלא יצא _______ כמוני" (ביישן, עצבני, ממורמר, נוטה לרצות אחרים ועוד, השלימי את החסר). אז נשאלת השאלה אם בכלל אפשר ללמד את הילדים להיות ההיפך ממני בעזרת חינוך. לחזק התנהגויות מסוימות ולהעניש או לא לחזק התנהגויות אחרות. כמובן בקטע טוב. לא כדי לשלוט להם במוח, כדי לעזור להם להיות יותר טובות.ים ושיהיה להם יותר קל בחיים. לטעמי בשביל זה צריך ללכת רגע אחורה בהיסטוריה של הפסיכולוגיה אל שנות ה-60, אל החוקר אלברט בנדורה שהיה פסיכולוג קנדי-אמריקאי והיה הראשון שהצליח לערבב יפה את התיאוריות הכביכול סותרות:

1. אדם מושפע רק מתוך עצמו ודחפיו

2. אדם מושפע רק מהחינוך שלו, גזר, מקל: חיזוקים ועונשים

בנדורה החכם אמר שמדובר בשילוב והוסיף שיש גם למידה משמעותית מתוך צפייה או אפילו רק ידיעה על התנהגות של מישהו אחר. בלי לשים לב, בצורה בלתי מודעת אנו מחקים את האנשים בסביבה (גם מי שבטלוויזיה) כי ראינו שההתנהגות שלהם מוצלחת ומשיגה להם תוצאות "טובות" (במרכאות טובות, כי לפעמים מה שטוב בעיני ילדינו בסדרה אלימה בטלוויזיה הוא לא מה שהייתי מסמנת כ"טוב" בעצמי). מינקות, שם אנחנו לומדים ללכת ולדבר מהתבוננות באחרים, ועד בגרות כשאנחנו רוצים שגם הבן שלנו יהיה רופא או עורך דין כמו הבן של השכנים. כדי להדגים את זה הוא גם עשה ניסוי מפורסם שאם לסכם אותו ממש בקצרה - הוא הראה לילדי גן בקבוצות שונות אדם מבוגר נוהג באלימות פיזית וקללות (כלפי בובה, תנשמו) והוכיח שהקבוצות שצפו בסרטון התנהגו בצורה אלימה יותר מאלה שלא צפו בהתנהגות האלימה. הילדים ממש חיקו את ההתנהגות של החוקרים, חזרו על הקללות והמכות.

הנושא הזה גם הוכח מחקרית שוב ושוב בנוגע לילדים שחוו אלימות בילדותם וגדלו להיות מבוגרים אלימים.

אז מה הקשר אלינו?

האנשים שאינם נוהגים באלימות?

נחזור לקלילות והכבדות.

אם אני כמבוגר נוהגת בכבדות, לוקחת את עצמי ואת המתרחש מאוד ברצינות, נתקעת על דברים, לא "מחליקה" שום דבר בלי לדון בו וכו' וכו' - כן, רוב הסיכויים שילדי ילמדו שזו ההתנהגות הרצויה.

אני יכולה לדבר על כמה חשוב להיות קלילה או אפילו להגיד "איזה יופי שאת ככה לוקחת בקלות את זה ואת זה" ועדיין, צפייה בי ובהתנהגות הכבדה שלי כנראה יטמיעו בילדיי התנהגויות דומות לשלי.

אם אתן אומרות לעצמכן - שטויות, הילדים שלי לגמרי במרד ומתנהגים ההיפך ממני!

ובכן נסו להיזכר מתי בפעם האחרונה מצאתן ש"יצאתן אמא שלכן" בהתנהגות מסוימת או נשמעתן לעצמכן כמו ההורים שלכן בול. כשעובר המרד - נחשף המודל ההורי בהתנהגות שלנו. ברוב המקרים.

אז מה עושים??

משנים את ההתנהגות שלנו. במובן מסוים לפחות.

יש NLP, אימון אישי, פסיכולוגיה התנהגותית, CBT ובטח יש עוד שיטות שעוזרות לשנות התנהגות. אולי יש אפילו אנשים שעבדו ספונטנית עם מודל בעצמם. למדו את ההתנהגות של אדם אחר והתחילו להתנהג כמוהו. אם אנחנו רוצים יותר קלילות כדאי שנכניס אותה לחיינו ונראה לילדינו איך זה נראה בפועל. זה לא יבטיח לנו את קלילותם, אבל המחקר מראה שזה כן יקדם אותם לשם בצעדי ענק.

וכרגיל תרגיל:

- מהו הדבר שהייתן.ם רוצות עבור ילדיכן ואתן לא עושות דבר עבורו בחייכן שלכן.

- או - איזו התנהגות הייתן רוצות.ים לעצמכם ואתן לא בכיוון שלה בכלל?

- מה אפשר להכניס ליום יום, ממש מהרגע כדי להתקדם לשם?

- שלב אחרון: כיצד אני יכולה להנכיח את ההתנהגות לעצמי ולסביבתי?

דוגמה, בהקשר הקלילות:

אני רוצה להכניס קלילות ליום יום והלו"ז שלי מאוד הדוק וקבוע. עבורי ספונטניות מסמלת קלילות. אני בודקת מהו הדבר הספונטני שאני יכולה לעשות היום או מחר, ובכך להכניס קלילות ללו"ז המוקפד שלי.

אני מתמללת לעצמי ולסביבתי עד כמה התנהגות כזו הוכחה כנעימה. מה הערכים החיוביים שעלו מתוכה (למשל תחושת חופש, הקלה וכו'). בעצם פתחנו מו"מ עם המוח על ההתנהגות החדשה, בוא תראה "עשיתי X והנה יש לי תוצאות טובות".

כתבו לי איך הולך, אשמח לעזור בתהליך ההגשמה שלכן

💜לחיצה על הלב מספרת לי שהתחברת לפוסט

הכי כיף ביחד! בן.ת הזוג שלך מתנהג.ת ההיפך ממה שאתן רוצות ללמד את ילדיכם? שלחו לו.ה את הפוסט.