מה זה בכלל "תקשורת מקרבת" ואיך זה קשור לג'ירפות

רוב הסיכויים ששמעתם בשנים האחרונות את הביטוי "תקשורת מקרבת". חלקכן אולי ממש מכירות והתנסיתן בשיטה. אולי הילדים שלכם זכו בגן משקיע שעובדים בו ב"שפת הג'ירף".

במקרה ולא - הנה הסבר ראשוני. וכדאי להקשיב קשב רב כי תקשורת מקרבת זה חומר טוב ברמות שאין הרבה כמוהו. בסוף יש הסבר של ארבעת השלבים בטכניקה + דוגמה.

אז מי שאוהבת לדלג - זה הרגע שלך.

במקור Nonviolent Communication או NVC.

מי שהחליט על השם והמציא את השיטה היה ד"ר לפסיכולוגיה קלינית בשם מרשל ב. רוזנברג (זיכרונו לברכה, באמת שינה את העולם לטובה ובגדול). וזה קרה בניו מקסיקו בתחילת שנות ה-60.

השם בעברית, לטעמי, טוב יותר מהמקור. את התרגום נתנה ארנינה קשתן, מחלוצות השיטה בארץ ב-1992.

"תקשורת מקרבת" זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות כשאנחנו מחפשים להיות בתקשורת "לא אלימה", ושפה חיובית תמיד עדיפה מ"מה לא לעשות". עוד על זה בפוסט "לא כלב".

אז מה הרעיון?

תקשורת מקרבת היא מודל לעבודה על קונפליקטים ביחסים, וזו שיטה שמבוססת על חמלה - שע"פ רוזנברג זהו המצב הטבעי שלנו כבני אדם. משהו כמו תהליך זריז של גישור, לאנשים שהם לא מגשרים ולפתרון קונפליקטים ביום יום.

רוזנברג טען שכולנו מונעים מהצרכים שלנו ושאנחנו מנסים כל הזמן לענות עליהם.

אנחנו מפתחים אסטרטגיות כדי למלא אותם בצורות שונות, וכשהם לא נענים אנחנו נוטים באוטומט לאלימות.

הוא טען שהתנהגויות ואסטרטגיות אלימות (מילים, פיזית או התעלמות מכוונת) הן "נלמדות" ואנחנו מאמצים אותן בעקבות התרבות בה אנחנו חיים. זו שפה של דרישות, ולה הוא קרא "שפת התן" (Jackal language).

לשפה המקרבת, שבנויה על בקשות, הוא קרא "שפת הג'ירף" (GiraffeLanguage).

אז נגיד שיש קונפליקט מרשל אומר לצאת מהאוטומט. כלומר, לא:

1. לא לשלוף תשובות בלי לחשוב

2. לא הטחת האשמות - אתה ככה וככה

3. לא דרישות - חמ"ץ: כל מה שמתחיל ב"אתה חייב, מוכרח וצריך"

4. לא שיפוט - אתה לא בסדר כי אתה

5. לא להתרכז בהתנהגות - כן או לא שטף כוס (תזכורת למי שלא זוכר.ת)

מה כן? משא ומתן על רגשות וצרכים

וזה קורה ב-4 שלבים עיקריים (באמת אפשר לכתוב דוקטורט על כל שלב, אנחנו פה בהיכרות, תנשמו).

4 השלבים ב"תקשורת מקרבת" בהכי קצר שאני יכולה להסביר אותם:

1. תצפית - אני מדמיינת שאני מצלמת וידאו ומתארת רק את מה שאני רואה. באופן הכי נקי, ללא שיפוט ופרשנות.

2. זיהוי רגשות - מה אני מרגישה עכשיו? למשל: אשמה, כעס, ייאוש, תסכול, אכזבה, דאגה, עצבנות, ערעור וכו'.

3. זיהוי צרכים - מה אני צריכה עכשיו? מה חשוב לי כרגע? למשל: פרגון, ביטחון, הכרה, הסכמה, שיתוף פעולה וכו'.

4. בקשה ישירה - אני מבקשת מהצד השני משהו שאני רוצה שייעשה או יאמר.

לדוגמה!!!

נגיד אהוב ליבי, שיודע שביום רביעי יש לי קליניקה בערב, מודיע לי שהוא הולך לישיבת הנהלה ברביעי בשעה 21. סיפור בדיוני לגמרי.

באוטומט:

מחשבות: למה אהובי אתה מביא לי את הסעיף? באמת אתה לא זוכר שאני קיימת כשאתה קובע משהו?? למרות שקבענו מראש שרביעי בערב "שלי" לעבוד? הכל יותר חשוב ממני? איזה בנאדם מרוכז בעצמו???

הטחות ודרישות: אתה מעצבן!!! אתה חושב רק על עצמך! אתה לא יכול לקבוע דברים ביום שסיכמנו שהוא שלי!!!

בתקשורת מקרבת:

1. תצפית - מבט נקי: איש מתכנן ללכת לישיבת הנהלה, בתאריך שנקבע ע"י קבוצה שנקראת "ההנהלה". אישה קובעת פגישות בקליניקה, בערב שאליו התחייבה למתאמנות שלה. הלוז שלהם מתנגש.

2. הרגשות שלי - כעס, תסכול, אכזבה.

3. הצרכים שלי- להיות חשובה, זכירה, שיתחשבו בי, שיעריכו את העבודה שלי.

4. בקשה ישירה - בבקשה תוותר על הישיבה כי הקליניקה שלי חשובה לי/ בבקשה תמצא בייביסטר, אני בקליניקה ברביעי בערב/ בוא נמצא פתרון ביחד, כי ברביעי בערב אני עובדת, ומישהו צריך להישאר עם גמדי הפלא.

אזהרה - כשמבקשים בקשות ישירות יש מצב שהתשובה תהיה לא!!!

ככה זה בבקשות.

אפשר לחזור לאוטומט של תלונות ודרישות, אבל כנראה לא ייצא מזה שום כלום.

זו טכניקה נעימה ופרקטית והדרך היחידה (נשבעת) לאמץ אותה היא לתרגל את זה.

בהתחלה מתרגלים "על יבש" - כלומר בדיעבד. יושבים בערב ומנסחים על דף את הוויכוח מהבוקר.

בהמשך מתאפשר לעשות את המהלך הזה ממש מהר ובלייב.

ננסה ונצליח.

בפרקים הבאים: טריקים קלים לזיהוי צרכים.