כמה פעמים אפשר לעסוק בשאלת הביטחון העצמי? אינסוף. השבוע הנושא הזה נגע בי אישית ומקצועית בקליניקה לפחות שלוש פעמים. כשמישהו מהמתאמנות.ים שלי מרגיש חוסר ביטחון או שמישהו "יורד עליו" אני תמיד אומרת אותו דבר. אגב גם לילדים שלי. לנשום נשימה עגולה מלמעלה למטה ואז -
כלים חשובים לתרגול:
ביטחון עצמי בא מתוך ביטחון ב-עצמי. אני שומעת את הקול שלי הפנימי, בוטחת בו שהוא נכון וטוב. מאמינה לו יותר מאשר לקולות מבחוץ.
לא לתפוס את כדור. לא כל מה שאומרים עליך זה נכון ואסור להתמסר עם בריונים. לא להחזיר עלבונות.
אבל - ויש כאן א-ב-ל ענק
זה הכי קשה בעולם.אני מודה.
והשבוע מצאתי את עצמי בעצמי בחזית של עימות פייסבוקי עם אדם זר שנקרא לו ר' שמצא את ניסוח המודעה של אלוש שותפתי ושלי ל"סיירת" לא לטעמו. הוא כתב תגובות שמצאנו פוגעניות והמשיך והתכתש עם שתינו לאורך כל היום (לאנשים יש מלא זמן פנוי!).
במקביל לזה ששם הייתי במציאות שברשת הפייסבוק,
מצאתי את עצמי מתווכחת ומתמסרת איתו - גם בראשי. אמאל'ה!!!
אני!!! מתמסרת בעלבונות!
נורא. בושה.
ואני שואלת את עצמי כל היום, למה. מה כפת לי מה ר' חושב?
הרי אם הוא בריון לטעמי, אז בכלל לא אמור להיות לי אכפת מה עמדתו או דעתו.
ואני בטוחה בעצמי ובקול הפנימי שלי. ומתרגלת את הכלים שנים רבות.
אבל הקול שלי מתפצל פתאום בבום לארבעה חלקים:
קול 1 - הנלפיסטית: "אנחנו לא לטעמו, זה שלו. במפה שלו מה שאנחנו עושות נשמע רע ואין מפה יותר צודקת"
קול 2 - הבת של ההורים שלי: "אני עונה לו במשפט אחד חד ומשתיקה אותו לנצח, סבבה?? סבבה"
קול 3 - ענת אלת המלחמה: "וואי וואי איזו טעות זו להתעסק עם שתי מכשפות לוחמות כמונו! את כל כוחות האופל נביא עליו מי הוא חושב שהוא?!"
קול 4 - שמתרגלת זן בודהיזם: "הכל זמני, הכל חולף, אני מראה צלולה ומתבונננת - מה יש עכשיו? אני שומטת את האגו והעלבון, אני מאפשרת לבוץ לשקוע במים".
עכשיו דמיינו אותן מתווכחות ביניהן!
והן לא פראייריות הקולות שלי... יש להן יכולות שכנוע. וזה מבלבל ומעייף. כי כשמישהו "יורד עלינו", לא משנה מה התוכן, הוא בעצם אומר לנו בסאבטקסט - "את לא מוצאת חן בעיני. אני לא אוהב אותך".
ובסוף בסוף כולנו רוצים שיאהבו אותנו. גם ר' רוצה שיאהבו אותו, אחרת לא היה מעלה כטיעון את הפידבק האוהד שאלוש (אולי) כתבה לו פעם.
אז מה אני מציעה בסוף?
לחזור ולתרגל את הכלים, כי התרגול כן מקצר את הפגיעה ולפעמים חוסך אותה לגמרי:
נשימה עגולה מלמעלה עד למטה
מה אומר הקול שלי הפנימי? הקשבה פנימה ופירוק - מה אני אומרת ומה הקולות מבחוץ
לא להתמסר. לא על כל שטות חייבים לענות, ובטח לא להטיח עלבונות חזרה. או כמו שאני אוהבת להגיד "החכם יותר - סותם מהר"
תשובה נהדרת לכל "ירידה" - תודה ששמת לב (את סתומה - תודה ששמת לב!)
אני גאה בעצמי שאני עדיין אדם רגיש שמרגישה הכל.
אני גם גאה בעצמי שאני יכולה לתחום את הרגש לחצי יום ולסיים כי מיציתי.
💜קליק על הלב מסמן לי שאהבת את הפוסט! תודה :)
רוצה להתאמן איתי על הכלים כדי לחזק יכולות? דברי איתי
Comments