איך נוהגים אחרת?

אז איך בכל זאת מנהלים דיונים שקולים בנושאים נפיצים מבלי להיכנס למלחמות רגשיות מיותרות עם חברים ואהובים? נעשה זאת באמצעות ״מסגרת של למידה״, סקרנות, הקשבה אקטיבית והחלפת רעיונות:

1. מסגרת של למידה. מסגרת של למידה היא למעשה החלטה פנימית שלנו איך להגיע לשיחה קונפליקטואלית. אם השיחה ביני ובין חברתי היא במסגרת של התנגחות, אז אפשר לשחרר אותה מבעוד מועד. אם המטרה היא לשכנע אותה בצדקתי ולהראות לה את טיפשותה ובורותה — כנראה שלא נוכל להתקדם. לעומת זאת, אם נגיע בראש ובלב פתוחים לשיחה, נוכל להתפתח. כלומר, עלינו לשמור על מסגרת של התעניינות לצורך למידת הצד השני והבנת תפיסתו לעומק, וכך נוכל להמשיך לשוחח גם כשאנחנו לא מסכימים.

ניקח לדוגמה קונפליקט ביני לבין בן זוגי בעניין הכנת שיעורי הבית של ילדינו. הוא מרגיש שחייבים לפקח עליהם ולהכריח אותם להכין שיעורים, בעוד אני חושבת שאסור לנו להיות ״שוטר״ ואנו יכולים לסייע להם רק בעת הצורך. אם נשמור על מסגרת של למידה בדיון בינינו, נלמד מה הצד השני מרגיש וחושב על המצב. לבסוף, ההחלטה על טקטיקת החינוך המשותפת שלנו תצטרך להתקבל דרך משא ומתן למרות המורכבות של דעותינו הסותרות.

​

2. סקרנות. סקרנות היא הכלי המשמעותי ביותר בניהול שיחה עם מישהו שאנחנו לא מסכימים איתו. אחת הנטיות בזמן קונפליקט היא לפתח "הקשבת מארב", כזו שמחפשת את הטעויות של הצד השני או את הסתירות בדבריו, כדי "להתחמש" בחומרים לתקיפה. דיאלוג סקרני הוא בדיוק הטכניקה ההפוכה. ככל שנדבר פחות ונשאל יותר שאלות, כך יגדל הסיכוי שלנו להבין את עמדתו של האחר.שאלות סקרניות גם יעודדו את הצד השני לדבר איתנו בפתיחות בלי להרגיש מאוימים, וכך אולי נגלה נקודות השקה בהן אנחנו אולי לא מסכימים על דרך הפעולה, אבל כן מרגישים באופן דומה.

לדוגמה, אם נחזור לחיסונים, נראה שהרבה מהפעולות והבחירות שלנו בנושא זה נעשות מתוך רגשות של דאגה ופחד, בשני הצדדים של המתרס. נוכל לשאול את האחר שאלות סקרניות כמו מה הרגשות שלו בנושא? מה הרקע לרגשות ולמחשבות האלה? מה הוא מניח שיקרה בעתיד? וכו׳.

​

3. הקשבה אקטיבית. הקשבה אקטיבית היא הקשבה שמבוססת על שימוש בסקרנות, למידת השותף לשיחה ושאילת שאלות. כדאי למשל להתבונן על שפת הגוף של השני, ולחפש אחר רמזים לרגש כזה או אחר. כמו כן, נסו לתת לצד השני לסיים את דבריו ולא לקטוע אותו. ניתן גם לחזור על דברי השותף לשיחה או לשקף אותם, כדי לתת להם תוקף, לפני שאנו שואלים שאלה או מביעים דעה.